ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 





1. האישה הראשונה בחלל
ולנטינה ולדימירובנה טרשקובה היא האישה הראשונה בעולם שטסה לחלל, לאחר שנבחרה מתוך יותר מ-400 אנשים שהגישו את מועמדותם לסוכנות החלל הרוסית.
ולנטינה נולדה ב-6 במרץ 1937 בכפר מסלניקובו שבמרכז רוסיה. היא התחילה ללמוד בבית ספר בגיל 8, עזבה אותו אחרי 8 שנות לימוד והמשיכה ללמוד קורסים בהתכתבות.
היא התעניינה בצניחה והיתה חברה במועדון הצניחה המקומי. את הצניחה הראשונה שלה עשתה בשנת 1959, כשהיתה בת 22.
למחייתה היא עבדה במפעל טקסטיל, בינתיים היא למדה גם הנדסה ובשנת 1962 היא נבחרה להצטרף לצוות הקוסמונאוטים הנשי. 
טרשקובה היתה אמורה במקור לטוס לחלל במעבורת ווסטוק 5, אבל בסוף מי שטס בה היה ולרי ביקובסקי ואילו היא טסה במעבורת החלל ווסטוק 6, כמה ימים אחריו, ב-16 ביוני 1963.
לקריאה נוספת


2. האישה הראשונה שקיבלה תואר באוניברסיטה
ב-25 ביוני 1678 קיבלה אלנה לוקרציה קורנרו פיסקופיה את התואר דוקטור לפילוסופיה והפכה בכך לאישה הראשונה בעולם שקיבלה תואר אקדמי.
אלנה נולדה בונציה ב-5 ביוני 1646. בגיל 7 היא התחילה ללמוד לטינית ויוונית אצל מורים מכובדים ועד מהרה הפכה להיות בקיאה בשפות אלה.
היא גם שלטה בשפות עברית, ספרדית, צרפתית וערבית. המחקר שלה עסק במתמטיקה, פילוסופיה ותאולוגיה.
בעידודו של אביה, היא התחילה ללמוד באוניברסיטת פדובה שבאיטליה ואחרי שהבריקה בקורס, קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה .
התואר הוענק לה בנוכחותם של ראשי האוניברסיטה, פרופסורים מכל הפקולטות, סטודנטים, רוב חברי הסנאט הוונציאנים ועוד כמה אורחים מאוניברסיטאות בולוניה, פרוג'ה, רומא ונפולי.
אלנה היתה חברה בכמה אקדמיות ונערצת ברחבי אירופה על הישגיה ומעלותיה הרבים.
שבע השנים האחרונות בחייה הוקדשו למחקר וצדקה. היא מתה בשנת 1864 ממחלת השחפת בפדובה. היא נקברה בכנסיית סנטה ג'סטינה בפדובה והפסל שלה הוצב באוניברסיטה ונמצא שם עד היום.


3. האישה הראשונה שרכבה על אופניים מסביב לעולם
ב-24 בספטמבר 1895 הפכה אנני "לונדונדרי" כהן קופצ'ובסקי לאישה הראשונה שרכבה מסביב לעולם על אופניים.
לונדונדרי נולדה בשנת 1870 בערך למשפחה יהודית בלטביה (שנקראה אז ריגה) שהיגרה לארצות הברית כשהיתה ילדה.
ב-25 ביוני 1894 עמדה אנני, אמא לשלושה ילדים, מול בית המדינה של מסצ'וסטס והכריזה שהיא עומדת לרכב מסביב לעולם מול קהל של 500 אנשים בערך שכלל את משפחתה, חבריה, סופראג'יסטיות וסתם סקרנים.
היא החלה את דרכה מניו יורק והגיעה ללה-הבר שבצרפת ב-3 דצמבר 1894. 
כדי לקבל הכרה ציבורית היא רכבה מפריז למרסיי במשך שבועיים. היא שטה בים התיכון עד למצרים והמשיכה לדווש שם לירושלים ותימן ומשם הפליגה עם אופניה לקולומבו שבסרי לנקה וסינגפור.
היא חזרה לסן פרנסיסקו, ארצות הברית ב-23 במרץ 1895, המשיכה לרכוב על אופניה ללוס אנג'לס, אל פאסו וצפון דנוור, לשם היא הגיעה ב- 12 באוגוסט 1895.
ב-24 בספטמבר היא הגיעה לבוסטון בחזרה, 15 חודשים אחרי שיצאה לדרך. 
עיתון ניו יורקי כינה את מה שעשתה כ"המסע המופלא ביותר שנעשה אי פעם על ידי אישה".
התהילה שלה חלפה מן העולם די מהר והיא מתה בשנת 1947 בשנתה.
האחיין שלה, פיטר זלוטין, פרסם ספר אודותיה בשנת 2007 בשם "מסביב לעולם על שני גלגלים: אנני לונדונרי, מסע יוצא דופן" ובאפריל 2013 שודר סרט דוקומנטרי עליה שהופק על ידי ג'יליאן קלמפנר ווילמן מחברת ההפקה Spokeswoman Productions.
קישור לאתר של הספר 



4. האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל
האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל בכלל ובפרס נובל בפיזיקה בפרט היתה מארי קירי, חוקרת פולנית בתחום הרדיואקטיביות. 
מארי קירי נולדה בשנת 1867 בוורשה שבפולין. בפולין שנשלטה על ידי האימפריה הרוסית באותם ימים, היא לא יכלה ללמוד באוניברסיטה גם בגלל היותה אישה וגם בגלל הסנקציות שהטילו הרוסים על פולין בעקבות מרידתם. היא עברה לפריז ולמדה שם באוניברסיטת סורבון.
היא התחתנה עם פייר קירי, מומחה בתחום הפיזיקה ונולדו להם שתי בנות.
בשנת 1903 מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה ביחד עם בעלה ועם הפיזיקאי הפרופסור אנרי בקרל על חקר הרדיואקטיביות ובשנת 1911 היא זכתה בפרס נובל בכימיה על גילוי היסודות הכימיים רדיום ופולוניום ועל חקר הרדיום.
מארי נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.


5. האישה הראשונה שהוסמכה לרבנות
רגינה יונאס היתה האישה הראשונה שהוסמכה לתפקיד רבה בגרמניה ובעולם.
רגינה נולדה ב-3 באוגוסט 1902 בברלין שבגרמניה. היא גדלה בשכונת עוני שהיתה מאוכלסת ברובה מיהודים אדוקים.
בשנת 1924 היא הוסמכה כמורה לבנות בבית ספר גבוה אך היא לא הרגישה סיפוק מעבודה זו והחלה ללמוד בבית המדרש הגבוה לחוכמת ישראל שהיה מוסד אקדמי של היהדות הליברלית. היא האישה היחידה ששאפה בתקופה זו לקבל הסמכה לרבנות.
ביולי 1930 היא קיבלה את ההסמכה האקדמית שלה כמורה ללימודי יהדות ועברית אחרי שלמדה 12 סמסטרים ועמדה בהצלחה בבחינות הגמר.
רק בשנת 1935 היא קיבלה הסמכה כרבה מהרב ד"ר מקס דינמן מאופנבך, שהיה ראש אגודת הרבנים הליברלית של גרמניה.
היה לה קושי רב למצוא קהילה שתסכים להעסיקה כרבה. היא הצליחה למצוא חצאי משרה בתפקיד זה במוסדות יהודים שונים. 
בגלל רדיפות היהודים על ידי הנאצים באותה תקופה קהילות רבות נשארו ללא מנהיג רוחני וכך היא מצאה משרת רב ודרשנית בבית כנסת. היא לא האריכה ימים בתפקיד, וכיהודים גרמנים רבים, הועסקה בעבודת כפייה במפעל קרטונים בברלין.
בשנת 1942 הוחרמו נכסיה על ידי הרייך הגרמני והיא נשלחה למחנה טרזינשטאט ביחד עם אמה.
בטרזינשטאט המשיכה את פעילותה כמורת דרך רוחנית וסייעה לפסיכיאטר היהודי האוסטרי ויקטור פרנקל שהיה גם הוא אסיר במחנה, להגיש סיוע ותמיכה נפשית לאסירים.
אחרי עבודה מאומצת של שנתיים היא גורשה לאושוויץ ושם נרצחה בשנת 1944, כשהיתה בת 42.


6. הטייסת הראשונה שהפילה מטוס קרב 
לידיה ליטבק היא הטייסת אישה הראשונה בעולם שהפילה מטוס אוייב בקרב אווירי.
לידיה היתה יהודייה שנולדה במוסקבה בשנת 1921. 
אחרי שסיימה את בית הספר היסודי היא למדה תעופה במועדון התעופה קלינינסקי ובבית הספר לטיסה חרסונסקויה. את טיסת הסולו הראשונה שלה ביצעה כבר בגיל 15.

ב-1937 הוכרז אביה ולדימיר ליטבק כ"אויב המדינה" ונעלם במערכת הגולאגים של סטלין, כשהוא מותיר מאחוריו את האם לגדל לבדה את ליטבק הצעירה ואת אחיה יורי. 
ב-1941 ליטבק הצטרפה לצבא האדום של רוסיה. היא צורפה ליחידה של נשים בחיל האוויר שם התאמנה בטיסות קרביות.
כנראה שכישורי הטיסה המיוחדים שלה בלטו כי היא הועברה בספטמבר 1942 ליחידה אחרת של חיל האוויר הסובייטי, יחידה 437, שהיתה יחידה קרבית רגילה שהיו בה רק גברים.
את מטוס הקרב הגרמני הראשון היא הפילה בקרב אווירי ב-13 בספטמבר 1942, שלושה ימים בלבד אחרי שהגיעה ליחידה החדשה.
זה היה מפציץ גרמני ומייד אחריו, תוך פחות מעשרים דקות היא הפילה בדו קרב מטוס קרב גרמני אחר, שהיה בליווי של קבוצת המפציצים.
ב-1 באוגוסט 1943, לפי התקדמות הכוחות הסובייטים מערבה, היה בסיסה של ליטבק כבר במזרח אוקראינה, סמוך לעיר קרסני לוץ. היא יצאה באותו יום לשלוש גיחות, והייתה זו גיחתה הרביעית לאותו יום, ממנה לא שבה. חבריה ראו כיצד שני מטוסי מסרשמיט 109 מתקיפים אותה, והיא נעלמת בתוך ענן. 
גופתה של ליטבק ושרידי מטוסה נמצאו רק בשנת 1979 ליד הכפר האוקראיני דמיטרייבקה, שם נעלמה 36 שנים מוקדם יותר. בשנת 1986, שנה לאחר עלייתו של מיכאיל גורבצ'וב לשלטון ברוסיה ותחילת עידן הגלסנוסט, ערכו הסובייטים בדיקה ואישרו רשמית ששרידי הגופה שייכים לה. ב- 1990 קיבל אחיה יורי בשמה את תואר גיבורת ברית המועצות.

7. האישה הראשונה בעולם שעשתה ניתוח להגדלת חזה
באחד מימי האביב בשנת 1962, עברה טימי ג'יין לינדזי, אמא לשישה ילדים, ניתוח פלסטי להגדלת החזה. בכך היא הפכה לאישה הראשונה בעולם שעברה את ניתוח השתלת הסיליקון בחזה.
את הניתוח עברה טימי ביוסטון שבטקסס, בבית החולים ג'פרסון דיוויס.
הניתוח עצמו עשה היסטוריה כשתוך שעתיים החזה של טימי הפך להיות ממידה B ל- C.
טימי סיפרה שהניתוח גרם לביטחון העצמי שלה לעלות ולקבלת הרבה תשומת לב מהציבור, בזכות העובדה שהיא בכלל לא תכננה לעשות ניתוח כזה.
במקור הלכה טימי לבית החולים כדי לעשות טיפול הסרת קעקוע מהשדיים שלה, אבל הרופאים שהיו במקום שאלו אותה אם היא מוכנה לעשות את הניתוח להגדלת החזה, ניתוח ראשון מסוגו, בהתנדבות.
היום, חמישי ואחת שנים אחרי, לינדזי עדיין מרוצה משתלי הסיליקון המקוריים שבגופה, למרות כאבים ודאגות אחרים במהלך השנים. היא לא הצטרפה לקבוצת נשים שתבעו רופאים בגלל בעיות שנגרמו להן עקב הניתוח הזה.



8. האישה הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט
ב-16 במאי 1975 הגיעה לפסגת הר האוורסט, ההר הכי גבוה בעולם שנמצא על הגבול בין נפאל לסין, ג'ונקו טבאי (Junko Tabei), מטפסת הרים מיפן.
ג'ונקו נולדה ב-22 בספטמבר 1939.
היא למדה תואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת שוואה לנשים ביפן, והקימה מועדון מטפסי הרים לנשים. היא טיפסה על ההר פוג'י שביפן, על המטרהורן שבאלפים השוויצרים ועוד והפכה למטפסת הרים מוכרת ביפן.
ג'ונקו נשלחה עם צוות נשים לטפס על הר האוורסט על ידי עיתון יפני ורשת טלוויזיה כאתגר.
צוות נשים זה כלל 15 נשים מתוך מאות שהגישו את מועמדותן.
אחרי חודשים של אימונים הן התחילו את המסע בקטמנדו, שם הן מצאו 9 אנשי שרפה מקומיים שידריכו אותן.
בתחילת חודש מאי הן הקימו מחנה בגובה של 6,300 מטר על האוורסט כאשר מפולת שלגים פגעה במחנה שלהן. הנשים, וג'ונקו ביניהן, נקברו מתחת לשלג. טבאי איבדה את ההכרה למשך כשש דקות עד שאיש השרפה המקומי חילץ אותה מהשלג.
למרות התקרית הלא נעימה, אחרי 12 ימים הצליחה ג'ונקו להעפיל אל פסגת ההר.

ועכשיו נעבור לנשים קצת פחות חיוביות:

9. האישה הראשונה שהופיעה ברשימת המבוקשים של ה- FBI
ב-2 במאי 2013 הודיעה הבולשת הפדרלית, ה-FBI, כי ג'ואן צ'סימארד, שנמלטת מהחוק מאז 1979, הוכנסה לרשימת עשרת הטרוריסטים המבוקשים של הארגון.

בשנת 1973 השתייכה צ'סימארד לארגון בשם "צבא השחרור השחור".
צ'סימארד הואשמה ברצח על ידי יריות של השוטר ורנר פורסטר ופציעתו של שוטר נוסף, שעצרו אותה ואת חבריה לבדיקה שגרתית בעת שנסעו במכונית.
צ'סימארד נמלטה מייד אחרי התקרית אך נעצרה אחרי זמן קצר.

ארבע שנים מאוחר יותר היא הורשעה ונשלחה למאסר עולם בכלא בניו ג'רזי אך לאחר שנתיים היא הצליחה להימלט בעזרת חבריה מארגון המיליטנטי.
במשך שנים חיה צ'סימארד במחתרת וקצה החוט האחרון התגלה בשנת 1984 לאחר שהתברר כי היא מתגוררת בקובה. היא הספיקה לשנות את שמה ולחיות תחת זהות חדשה לחלוטין. על פי ההערכות, הרוצחת המסוכנת עדיין מתגוררת במדינה, אך לא ידוע אם היא אי פעם תיתפס במיוחד לאור היחסים הרעועים בין קובה לארה"ב.
משרד המשפטים האמריקני הודיע כי בשל השינוי במעמדה של הרוצחת המפורסמת, הפרס על מידע שיביא לתפיסתה הוכפל ויעמוד על שני מיליון דולרים.

 

10. האישה הראשונה שהוצאה להורג על ידי זריקת רעל
קרלה פיי טאקר הואשמה ברצח בשנת 1984 בטקסס שבארה"ב. היא נידונה למוות והוצאה להורג 14 שנים לאחר מכן, ב-3 בפברואר 1998.
בגלל מינה וזה שהיתה נשואה לנשיא בית הסוהר שלה, הכומר דנה ליין בראון, היא היוותה השראה לתנועה לאומית ובינלאומית שקראה להמתיק את עונשה למאסר עולם בלבד.
לפי מה שפורסם בכלי התקשורת, ביום שני, ה-14 ביוני 1983, נכנסו טאקר וחברה גארט לביתו של גבר בשם ג'רי דין כדי לגנוב את האופנוע שלו. במהלך הפריצה טאקר וחברה נכנסו לחדר השינה שלו, העירו אותו והתפתחה קטטה בין גארט לדין. דין מת כתוצאה מהמכות שקיבל מגארט. גארט עזב את הבית תוך כדי שהוא מעמיס את האופנוע על הרכב שלו.
טאקר נשארה בחדר השינה והבחינה באישה שהתחבאה מתחת לכיסוי המיטה צמוד לקיר. האישה היתה דבורה טורנטון.
טאקר החלה להיאבק בטורנטון והיכתה אותה בכתפה עם מכוש. היא המשיכה להכות אותה שוב ושוב עד שנתנה לה מכה בליבה עם גרזן. מאוחר יותר בעדותה סיפרה טאקר שהיא הרגישה אורגזמות אינטנסיביות עם כל מכה ומכה של הגרזן. 
בבוקר שלאחר מכן, חבר לעבודה של דין נכנס לדירה לאחר שחיכה לטרמפ איתו שבושש להגיע. הוא גילה את גופותיהם של בני הזוג, הזעיק את המשטרה והחקירה הובילה למעצרם של טאקר וגארט.
שניהם נידונו למוות אבל טאקר מת בכלא ממחלת כבד בשנת 1993.




                                                  רוצה לקבל עדכונים מהאתר באימייל?








Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים
 





הוספה למועדפים
  |  הפוך לעמוד הבית    |  תנאי השימוש באתר | מפת האתר  |  כתבו לנו  | 
כל הזכויות שמורות © לפרינטיים 2017