ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 
 
 
 


כששואלים אותי מה אני, ימנית או שמאלנית, אני לא יודעת מה לענות. אני מחפשת את התשובה כבר זמן רב בעצמי. לפעמים נראה לי שאני נוטה ימינה, לפעמים שמאלה, מה שבטוח שאני לא נמצאת בנקודה הקיצונית של אף צד. לפעמים זה גורם לי לשאול את עצמי, אולי זה אומר שאני חסרת חוט שדרה? חסרת דעה?
ימין או שמאל
לילה של מחשבות הוביל אותי למסקנה אחרת: יש בי משני הצדדים. אני חושבת ששניהם צודקים ובאותו הזמן שניהם טועים. לפעמים אני מסכימה עם אחד ולפעמים עם השני. ואולי אפשר להגדיר את זה בדרך אחרת?

מכירים את המודל הסטרוקטורלי של פרויד, אבי הפסיכואנליזה? 
לפי המודל הזה, הנפש מחולקת לשלושה חלקים: איד, אגו וסופר אגו. האיד הוא החלק הסתמי, זה שמכיל את היצרים והדחפים הראשוניים של האדם. הוא פועל על פי עיקרון העונג. האגו נקרא גם אני והוא החלק הפרקטי, המציאותי, זה שמתווך בין האיד לסופר אגו. הסופר אגו הוא האני העליון, המרכז של דרישות המוסר וצורכי החברה בנפש האדם. מבינים למה אני חותרת?


האיד הוא החלק בנפש שרוצה, דורש, וצועק מגיע לי (משהו כמו "תנו לי שוקולד! מה אני ערביה?"). הסופר אגו הוא המצפון, זה שמתריע מפני עוולות ומפני חטאים שאנחנו עומדים לבצע או מייסר אותנו על מה שכבר עשינו. הסופר אגו הוא הציפור המעצבנת (או המלאך) שנעמדת לנו על הכתף כשאנחנו חומדים משהו שהוא לא שלנו. האגו הוא המתווך בין שניהם. מושפע מקולות האיד והסופר אגו ובוחר לעשות מה שנראה לו נכון ומתאים למציאות.
הנפש חייבת לפעול על פי שלושתם ולא על פי אחד מהם בלבד. לכל אדם יש את האיד, הרצונות והדחפים שמניעים אותו בחיים. בלי זה, מה הטעם בחיים? חשוב שלכל אחד יהיה גם את הסופר אגו שינחה אותו איך להתנהג בהתאם לחוקי החברה ואיך להיות מוסרי, אחרת נחיה כמו בג'ונגל ונטרוף אחד את השני. וכמובן שאנחנו חייבים את המתווך בין שניהם, זה שמקשיב לסתמי מצד אחד, לוקח בחשבון גם את האני העליון באותו הזמן ומוצא פיתרון אידאלי שבו שני הצדדים יהיו מרוצים: הסתמי יקבל את השוקולד שלו ובו בזמן יסבול כמה שפחות מהנו-נו-נו של הסופר אגו.
אי אפשר לחיות רק לפי חלק אחד: אם נהיה רק סופר-אגו, נצטרך לבטל את עצמנו ולוותר על עצמנו בסופו של דבר. נותקף על ידי אנשים רעים וניכחד. אם נהיה רק איד נתנהג בחוסר אחריות וניחלש, וגם אז נותקף על ידי אנשים חזקים מאיתנו וניכחד. צריך משהו באמצע.
לא קל להיות בכל אחד משלושת התפקידים. לאיד קשה כשהוא לא מקבל את רצונותיו, הוא מתעצבן ומתוסכל. לסופר אגו קשה להיות זה שכל הזמן "הורס את החגיגה ואת הכיף", מונע את ההנאה, סופג ביקורת וחיצי שנאה ולאני יש גם תפקיד לא קל. למצוא פתרונות לבעיות סבוכות.
בכל אחד מאיתנו יש את שלושתם. אצל כל אחד החלקים מפותחים בצורה שונה ויש להם משקל שונה באישיות. 

עכשיו תעשו אתם את הקישור לימין ושמאל כי אני סיימתי לחפור בחול. מה שאני יודעת זה שבפעם הבאה שישאלו אותי אם אני ימנית או שמאלנית אני אענה שאני פשוט אני.

מיכל וקנין, 23/08/15







 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים
 





הוספה למועדפים
  |  הפוך לעמוד הבית    |  תנאי השימוש באתר | מפת האתר  |  כתבו לנו  | 
כל הזכויות שמורות © לפרינטיים 2017