ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 
 




 
יום קשית השתיה 3/1

דמיינו לעצמכם עולם ללא קשיות לשתיה: האם אפשר לשתות מילקשייק בלי קש? איך אפשר להצליח לשתות מיץ מתוך קופסת קרטון? כמה משקאות מוגזים היו נשפכים עליכם בקולנוע החשוך בלי קשיות? לדעתי כולנו יכולים להסכים עם זה שהקשיות שינו את חיינו לטובה מספיק כדי להיות ראויים ליום חג משלהן.

יום קשית השתייה נחגג לכבוד המצאת הקשית ששינתה את חיינו לעד.

בדרך כלל אנחנו נוהגים לבקש קש כשאנחנו קונים שתיה, אבל לפי האקדמיה ללשון העברית, צריך לבקש "קשית" (הקש הוא בשביל הסוסים).
ידוע בהיסטוריה שהשימוש הראשון בקשיות לשתיה נעשה על ידי השומרים, אלפי שנים לפנה"ס, ששתו באמצעותן בירה, שהכילה באותה תקופה הרבה תוצרי לוואי מוצקים כתוצאה מתהליך התסיסה, שאותם רצו לסנן.
אלפי שנים מאוחר יותר, בשנות ה-1800, קש דשא השיפון הפך לפופולרי משום שהיה זול ורך. למרבה הצער, קש זה גם נטה להפוך לדייסה נוזלית בעצמו בתוך המשקה.
יום אחד, בעת ששתה מי נענע עם קרח, התעצבן הממציא מרווין ג' סטון על זה שהמשקה קיבל את טעמו של השיפון מהקשית שלו, וחשב על דרך חדשה ליצור קשיות מנייר.
באותם ימים עסק סטון בייצור מחזיקים מנייר לטבק לסיגריות והוא חשב להשתמש ברעיון גם לשתייה. הוא יצר צינורות נייר על ידי קשירת חתיכות נייר מסביב לעיפרון והדבקתם ביחד ואז החלקת העיפרון החוצה. כדי שהקשית לא תהיה רטובה ורכה במהלך השתייה הוא ניסה סוגי נייר עמידים למים. אחרי ניסיונות רבים סטון החליט כי הקשית האידאלית תהיה באורך 21.6 סנטימטרים, וברוחב בו גרעיני לימון לא יוכלו לעבור דרכה.
ב-3 בינואר 1888 רשם מרווין סטון את הפטנט ובהמשך גם ייצר מכונות לייצור קשיות לשתיה מנייר עם שעווה שלא יתמוסס במשקה הבורבון שאהב לשתות.

אם תרצו לחגוג את יום המצאת קשית השתייה, תוכלו לעשות זאת על ידי ייצור קשית בעצמכם מנייר, בעזרת עיפרון, לשתות ולגלות שאין לזה טעם של שיפון ולהגיד למרווין סטון כל הכבוד על ההמצאה שלו, שאנחנו תופסים כמובנת מאליה אבל בעצם היא גאונית בפשטותה.
 
שייק תות עם קש  



ללוח הימים המיוחדים בשנה



עוד ימים מיוחדים בחודש ינואר:


Go Back  Print  Send Page